האם משחקוני מציאות מדומה מסוגלים לשפר זיכרון בקרב בני הגיל השלישי?

משחוקי מציאות מדומה לגיל השלישי

שתפו את הפוסט!

Share on facebook
Share on linkedin
Share on twitter
Share on email

ירידה ביכולת הזיכרון מקשה על אנשים רבים במהלך הזדקנותם, ויכולה אפילו לסמן התחלה של דמנציה ומחלת האלצהיימר. אבל, לפי מחקר חדש, ייתכן כי כאשר קשישים יעבירו את הזמן במציאות מדומה – דרך משחקונים – הזיכרון שלהם ישתפר.

מדענים במרכז Neuroscape לחקר המוח שבסן פרנסיסקו (UC San Francisco’s Neuroscane) פיתחו משחק וידאו ייחודי המשלב מציאות מדומה אשר יכול לשפר את הזיכרון למבוגרים בריאים, לפי מחקר שפורסם ב28 ביוני בScientific Reports.

פיטר וויס (משמאל), PhD, חוקר בתוכנית מציאות מדומה ייחודית שמטרתה לשפר את הזיכרון אצל קשישים.
התמונה צולמה על ידי מאוריס רמירז

בסופו של דבר, החוקרים מקווים שהמשחקים הללו יהוו התערבות דיגיטלית בחייהם של מבוגרים בעלי "קשיים קוגניטיביים קלים" אשר מתבטאים בירידה משמעותית בזיכרון  או ביכולת הקשב. לפי איגוד האלצהיימר (Alzheimer’s Associasion), ל- 15 עד 20 אחוז מהאנשים שגילם 65 ומעלה יש קושי קוגניטיבי קל. תרופות רבות נבדקו, אבל אף אחת לא עוזרת לזיכרון הארוך-טווח.

איך עובד משחקון מציאות מדומה על המוח?

במשחק המציאות המדומה החדש, שנקרא Labryinth – VR שחקנים שמים משקפי מציאות מדומה ומנווטים ב"שכונות" בגדלים שונים ומבצעים משימות ברמות סיבוך שונות למשך 42 שלבים. חשוב לציין כי השחקנים הולכים במקום או מזיזים את גופם בזמן המשחק, ובכך הם מקבלים גם אימון גופני אשר יכול להגביר את זרימת הדם המוחית (Cerebral Blood Flow) אשר יכולה, לפי חוקרים, לשפר את הביצועים הקוגניטיביים.

חוקרים ראו שיפור בסוג חשוב של זיכרון טווח ארוך – דיוק זיכרון, שהוא היכולת להבדיל בין עצמים מאד דומים שנצפו בעבר.

המחקר כלל 48 קשישים בעלי תפקוד קוגניטיבי ממוצע, בגיל ממוצע של 69 שנים. כמחצית מהמשתתפים שיחקו במשחק Labyrinth-VR, בעוד שהחצי השני, קבוצת הפלצבו, שיחקו משחק וידאו רגיל שהחוקרים לא צפו שישפר את הזיכרון באיזשהו אופן. כל המשתתפים שיחקו למשך 12 שעות במשך 4 שבועות.

איך בודקים את דיוק הזכרון?

כדי לבדוק את דיוק הזיכרון של המשתתפים הם ביצעו מבחנים אשר העריכו את מידת זיכרון החפצים שראו המשתתפים. אלו אשר שיחקו במשחק לבירינט (Labyrinth) שיפרו במידה משמעותית את דיוק הזיכרון שלהם לעומת קבוצת הפלצבו. למעשה, דיוק הזיכרון שלהם היה כמו של שחקנים בשנות העשרים לחייהם, לפי בדיקות שנעשו קודם לכן בקבוצות דמוגרפיות שונות.

התוצאות האלו מראות לנו שאחרי אימון לבירינט (Labyrinth), 75 מתוך 100 קשישים בעלי תפקוד קוגניטיבי ממוצע יראו ביצועים דומים לביצועים ששחקנים בגילאי קולג' הראו. כדי לתת פרספקטיבה לכך שאלו תוצאות מדהימות, בדרך כלל, בערך חמישה מתוך מאה קשישים בעלי תפקוד קוגניטיבי ממוצע הם בעלי דיוק זיכרון גבוה ברמה של צעירים בקולג', הסביר פיטר וויס (Peter Wais) , PhD, עוזר פרופסור לנוירולוגיה ומחבר שותף למחקר.

תגלית חשובה במחקר היא שהשחקנים שיפרו את יכולת דיוק הזיכרון שלהם, למרות שהמשחק לא מתמקד בביצוע משימות שמצריכות דיוק זיכרון.

סביבה וירטואלית עבור בני הגיל השלישי

"לא אימנו אותם באופן מסוים ואז בחנו אותם על מה שאימנו אותם – אימנו אותם לנווט ולהצליח להתמודד עם סביבה וירטואלית, ואז ראינו שיפור כאשר בחנו את יכולת דיוק הזיכרון שלהם" אמר אדם גזלי (Adam Gazzaley), PhD,MD ומייסד והמנהל בפועל של Neuroscape.

"זה מראה על כך שמערכות הזיכרון אשר פועלות בעת למידת הסביבה הוירטואלית קשורות למערכות הזיכרון שאנו משתמשים כדי לזהות הבדלים קטנים בין חוויות קודמות וחדשות."

Adam Gazzaley portrait
אדם גזלי , Phd, MD

במעבדה של גזלי, אשר הפכה להיות מרכז נוירוסקייפ (Neuroscape Center), פיתחו טיפולים לבעיות נוירולוגיות ופסיכיאטריות אשר אינם משתמשים בכדורים. הכלים הדיגיטליים אשר פותחו בנוירוסקייפ (Neuroscape) מציגים את האיחוד בין מדע המוח לבין טכנולוגית המשחקים.

מציאות מדומה שמתאימה לבתי אבות?

משחק המציאות המדומה לבירינט (Labyrinth-VR) פותח במשך יותר משלוש שנים והוא מהווה חלק מהפורטפוליו אשר כולל גם משחקים לילדים עם בעיות קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD). EndeavorRX היה משחק הוידאו הראשון אשר אושר עלי ידי הFDA ביוני 2020 והוא היווה אבן הדרך בריפוי באמצעות העולם הדיגיטלי. לבירינט (Labyrinth) הוא משחק המציאות המדומה הראשון אשר פותח בנוירוסקייפ (Neuroscape). 

"ההיפותזה שלנו הייתה שאם נוכל ליצור סביבה עשירה אשר מצריכה ניווט מרחבי מסובך, אזי נוכל לשפר לא רק את יכולת הניווט אצל אנשים, אלא גם את תהליכי הזיכרון אשר תלויים בהיפוקמפוס" הסביר גזלי.

מעבר לדיוק זיכרון גבוה, משתתפים לא השתפרו במיוחד במשימות זיכרון אחרות, כגון "משימת הליכה" אשר הצריכה מהמשתתפים לזכור נקודות ציון שראו מסביב לשכונה.

אבל חוקרים אומרים כי ייתכן והמשחק ישפר ביצועים בתחום זה גם, בעזרת שינויים קלים במשחק עצמו. הם מתכננים לבדוק אם לשחק במשחק שעות נוספות יעזור למשתתפים ללמוד את סביבת השכונה לאט יותר.

"אנאלוגיה פשוטה לכך היא שחלק מהאנשים זקוקים ליותר זמן בחדר הכושר כדי להשיג רמה מסוימת של חוזק מאשר אחרים, אשר יכולים להשיג רמת חוזק מסוימת יותר מהר." אמר וויס.

חוקרי הUCSF מצפים שיהיו פיתוחים נוספים של משחק המציאות המדומה לבירינט (Labyrinth-VR), לדוגמא פיתוח אשר לא יצריך תנועה בעמידה במשחק, ופיתוח אשר לא יכלול מציאות מדומה במשחק.

מחקר על משחקון מציאות מדומה לבני הגיל השלישי

נעשה מחקר נוסף אשר כלל את המשחק לבירינט והתחיל בשנת 2020, הוא התעכב בעקבות קוביד-19, אבל כעת הוא חזר לפעול וחוזים שיהיו תוצאות כבר השנה, אמר וויס.  המודל אשר מוצג במחקר במגזין הScientific Reports כולל שימוש בציוד ראש של מציאות מדומה ושימושו במעבדה. המחקר יבדוק את ההשפעות של המשחק לבירינט בלי השימוש במציאות מדומה, והשני יבדוק את השפעת המשחק בעת ישיבה במקום בעת הליכה.

החוקרים עובדים גם על גרסת טאבלט למשחק. מגיפת הקורונה הביאה אותנו להבין את החשיבות שיש לטיפול רפואי מרחוק, וגם שציוד ראש של מציאות מדומה אינו נגיש בקלות לשימוש הביתי. גרסת D2 לטאבלט, אשר יכולה להעביר את ההרגשה של עומק ונקודת מבט, היא בעלת פוטנציאל לשפר משמעותית את הגישה למשחק לבירינט (Labyrinth) הטיפולי מהנוחות בבית.

כתבות נוספות בבלוג:

small_c_popup.png

צרו איתנו קשר

יש לך שאלה? נשמח לשמוע ממך, שלח לנו הודעה ואנחנו נגיב בהקדם האפשרי